eliyoaצלם הרבי מליובביץמבזקים ואהבתה לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה אין יאוש יש תקווה יש חיים ויש שפע של הבנ חסד רחמים בריאות והרבה אושר   ואהבתהלרעך כמוך זה כלל גדול בתורה כדי להיכנס לדף התנ''ך לחץ על הכיתוב תורה נביאים וכתובים שיעור קודם שיעור הבא שיעורים ליום שלישי, כ"ה תשרי, ה'תש"ע (October 13, 2009) חת"ת - שיעור בתהילים היומי חת"ת - חומש עם פירוש רש"ישיעור יומי בחומש לתאריך יום שלישי פרשת בראשית, כ''ה תשרי ה'תש''ע - ימות המשיח כ. וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם, לֹא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.  כא. וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה.  ולאדם לא מצא עזר ויפל ה' אלהים תרדמה כשהביאן הביאן לפניו כל מין ומין זכר ונקבה, אמר לכלם יש בן זוג ולי אין בן זוג, מיד ויפל: מצלעותיו מסטריו, כמו (שמות כו כ) ולצלע המשכן, זהו שאמרו שני פרצופים נבראו: ויסגר מקום החתך: ויישן ויקח שלא יראה חתיכת הבשר שממנו נבראת ותתבזה עליו: כב. וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם.  ויבן כבנין, רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה לקבל הולד, כאוצר של חטים שהוא רחב מלמטה וקצר מלמעלה, שלא יכביד משאו על קירותיו: ויבן וגו' את הצלע וגו' לאשה להיות אשה, כמו (שופטים ח כז) ויעש אותו גדעון לאפוד, להיות אפוד: כג. וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.  זאת הפעם מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו בהם עד שבא על חוה: לזאת יקרא אשה כי מאיש וגו' לשון נופל על לשון, מכאן שנברא העולם בלשון הקדש: כד. עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.  על כן יעזב איש רוח הקודש אומרת כן, לאסור על בני נח את העריות: לבשר אחד הולד נוצר על ידי שניהם, ושם נעשה בשרם אחד: כה. וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ.  ולא יתבוששו שלא היו יודעים דרך צניעות להבחין בין טוב לרע, ואף על פי שנתנה בו דעה לקרות שמות, לא נתן בו יצר הרע עד אכלו מן העץ ונכנס בו יצר הרע וידע מה בין טוב לרע א. וְהַנָּחָשׁ, הָיָה עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר, אֶל-הָאִשָּׁה, אַף כִּי-אָמַר אֱלֹהִים, לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן.  והנחש היה ערום מה ענין זה לכאן היה לו לסמוך (פסוק כא) ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. אלא למדך מאיזו עילה קפץ הנחש עליהם, ראה אותם ערומים ועוסקים בתשמיש לעין כל ונתאוה לה: ערום מכל לפי ערמתו וגדולתו היתה מפלתו, ערום מכל, ארור מכל: אף כי אמר וגו' שמא אמר לכם לא תאכלו מכל וגו' - ואף על פי שראה אותם אוכלים משאר פירות, הרבה עליה דברים כדי שתשיבנו ויבא לדבר באותו העץ: ב. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, אֶל-הַנָּחָשׁ:  מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן, נֹאכֵל.  ג. וּמִפְּרִי הָעֵץ, אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן--אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ:  פֶּן-תְּמֻתוּן.  ולא תגעו בו הוסיפה על הצווי, לפיכך באה לידי גרעון, הוא שנאמר (משלי ל ו) אל תוסף על דבריו: ד. וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה:  לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן.  לא מות תמתון דחפה עד שנגעה בו, אמר לה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה: ה. כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע.  כי יודע כל אומן שונא את בני אומנתו, מן העץ אכל וברא את העולם: והייתם כאלהים יוצרי עולמות: ו. וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.  ותרא האשה ראתה דבריו של נחש והנאו לה והאמינתו: כי טוב העץ להיות כאלהים: וכי תאוה הוא לעינים כמו שאמר לה ונפקחו עיניכם: ונחמד להשכיל כמו שאמר לה יודעי טוב ורע: ותתן גם לאשה עמה שלא תמות היא ויחיה הוא, וישא אשה אחרת: גם לרבות כל בהמה וחיה: ז. וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.  ותפקחנה עיני שניהם לענין החכמה דבר הכתוב ולא לענין ראיה ממש, וסוף המקרא מוכיח: וידעו כי ערומים הם אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה: עלה תאנה הוא העץ שאכלו ממנו, בדבר שנתקלקלו בו נתקנו, אבל שאר העצים מנעום מליטול עליהם. ומפני מה לא נתפרסם העץ, שאין הקב"ה חפץ להונות בריה, שלא יכלימוהו ויאמרו זהו שלקה העולם על ידו. מדרש רבי תנחומא (וירא יד): ח. וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים, מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן--לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים, בְּתוֹךְ, עֵץ הַגָּן.  וישמעו יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה (יט ו) ובשאר מדרשות ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו. ומשמעו, שמעו את קול הקב"ה שהיה מתהלך בגן: לרוח היום לאותו רוח שהשמש באה משם וזו היא מערבית, שלפנות ערב חמה במערב, והם סרחו בעשירית: ט. וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה.  איכה יודע היה היכן הוא, אלא ליכנס עמו בדברים, שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום. וכן בקין (בראשית ד ט) אמר לו אי הבל אחיך, וכן בבלעם (במדבר כב ט) מי האנשים האלה עמך, ליכנס עמהם בדברים, וכן בחזקיה בשלוחי (אויל) מרודך בלאדן (ישעיה לט א): י. וַיֹּאמֶר, אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא.  יא. וַיֹּאמֶר--מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה; הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ--אָכָלְתָּ.  מי הגיד לך מאין לך לדעת מה בשת יש בעומד ערום: המן העץ בתמיה: יב. וַיֹּאמֶר, הָאָדָם:  הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל.  אשר נתת עמדי כאן כפר בטובה: יג. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה, מַה-זֹּאת עָשִׂית; וַתֹּאמֶר, הָאִשָּׁה, הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי, וָאֹכֵל.  השיאני הטעני כמו (דה"י ב' לב טו) אל ישיא אתכם חזקיהו: יד. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.  כי עשית זאת מכאן שאין מהפכים בזכותו של מסית, שאילו שאלו למה עשית זאת, היה לו להשיב דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין: מכל הבהמה ומכל חית השדה אם מבהמה נתקלל מחיה לא כל שכן, העמידו רבותינו מדרש זה במסכת בכורות (דף ח א) ללמד שימי עיבורו של נחש שבע שנים: על גחונך תלך רגלים היו לו ונקצצו: טו. וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ:  הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.  {ס} ואיבה אשית אתה לא נתכוונת אלא שימות אדם כשיאכל הוא תחלה ותשא את חוה, ולא באת לדבר אל חוה תחלה אלא לפי שהנשים קלות להתפתות ויודעות לפתות את בעליהן, לפיכך ואיבה אשית: ישופך יכתתך, כמו (דברים ט כא) ואכות אותו, ותרגומו ושפית יתיה: ואתה תשופנו עקב לא יהא לך קומה ותשכנו בעקבו, ואף משם תמיתנו. ולשון תשופנו כמו (ישעיה מ כד) נשף בהם, כשהנחש בא לנשוך הוא נושף כמין שריקה, ולפי שהלשון נופל על הלשון כתב לשון נשיפה בשניהם: טז. אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ.  {ס} עצבונך זה צער גידול בנים: והרנך זה צער העבור: בעצב תלדי בנים זה צער הלידה: ואל אשך תשוקתך לתשמיש ואף על פי כן אין לך מצח לתובעו בפה אלא הוא ימשול בך, הכל ממנו ולא ממך: תשוקתך תאותך, כמו (ישעיה כט ח) ונפשו שוקקה: יז. וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.  ארורה האדמה בעבורך מעלה לך דברים ארורים כגון זבובים ופרעושים ונמלים, משל ליוצא לתרבות רעה והבריות מקללות שדים שינק מהם: יח. וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.  וקוץ ודרדר תצמיח לך הארץ כשתזרענה מיני זרעים תצמיח קוץ ודרדר קונדס ועכביות, והן נאכלים על ידי תקון: ואכלת את עשב השדה ומה קללה היא זו, והלא בברכה נאמר לו (לעיל א כט) הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו'. אלא מה אמור כאן בראש הענין (פסוק יז) ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה, ואחר העצבון וקוץ ודרדר תצמיח לך, כשתזרענה קטניות או ירקות גנה היא תצמיח לך קוצים ודרדרים ושאר עשבי שדה, ועל כרחך תאכלם: יט. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ:  כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב.  בזעת אפיך לאחר שתטרח בו הרבה: כ. וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ, חַוָּה:  כִּי הִוא הָיְתָה, אֵם כָּל-חָי.  ויקרא האדם חזר הכתוב לענינו הראשון ויקרא האדם שמות, ולא הפסיק אלא ללמדך שעל ידי קריאת שמות נזדווגה לו חוה, כמו שכתוב (לעיל ב כ) ולאדם לא מצא עזר כנגדו, לפיכך ויפל תרדמה, ועל ידי שכתב (שם פסוק כה) ויהיו שניהם ערומים, סמך לו פרשת הנחש, להודיעך שמתוך שראה ערותה וראה אותם עסוקים בתשמיש נתאוה לה ובא עליהם במחשבה ובמרמה: חוה נופל על לשון חיה, שמחיה את ולדותיה, כאשר תאמר (קהלת ב כב) מה הוה לאדם, בלשון היה: כא. וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, כָּתְנוֹת עוֹר--וַיַּלְבִּשֵׁם.  {פ} כתנות עור יש דברי אגדה אומרים חלקים כצפורן היו מדובקים על עורן. ויש אומרים דבר הבא מן העור, כגון צמר הארנבים שהוא רך וחם ועשה להם כתנות ממנו  ובאו האובדים      נ אהבת ישאל  בזכות תמונה קטנה מאת: מערכת חב"ד נט     2002-12-30 21:17:34    "שלח לחמך על פני המים..". אלי יונה, הצלם המפורסם מ"770" בית רבינו שבבבל, נוהג לעשות זאת באמצעות תמונות קטנות של הרבי שליט"א מלך המשיח, אותם הוא מחלק בהזדמנויות שונות, ובפרט למי שסביר להניח שאין לו תמונה של הרבי שליט"א מלך המשיח. אומנם אין אפשרות לעקוב אחר סיפורה של כל תמונה כזו. אך מזמן לזמן, בחסדי השי"ת, מתגלה סיפור מאלף על השפעתה של התמונה. "לפני כחודש ימים, התקשרתי למשפ' ביטון בכפר חב"ד, מספר אלי יונה. היה זה על מנת לברר את מספר הטלפון של בנם השוהה בלונדון. אך משהצגתי את עצמי, הייתה לרגע שתיקה מוזרה על הקו ולאחריה קריאת הפתעה. "אלי יונה? אתה חייב לבוא לשמוע סיפור מדהים שקשור אליך". ואכן הגעתי. "ובכן, החלה גב' ביטון, לפני כשמונה שנים, עצרת טרמפ באיזור צומת בית דגן. זוכר?"... על כל פנים, ברכב היו הנהג ואשתו. בסיום נסיעתך שלפת תמונה קטנה של הרבי שליט"א מלך המשיח, רשמת להם כמה מילות ברכה, מסרת לזוג את התמונה איחלת להם "שהקדוש- ברוך-הוא ימלא כל משאלות לבבכם לטובה. וכל העניינים יסתדרו" ויצאת. זוכר?" לא נותר לי אלא לחייך, כיצד אזכור טרמפ מלפני 8 שנים. או. קיי. אז מה הסיפור? המשכתי. "ובכן, אותה אשה שהייתה ברכב, חזרה בדיוק אז מביקורת רפואית מאוד קריטית. מזה זמן שהיא לא חשה בטוב והחליטה לגשת לבדיקות מקיפות שגילו כי היא בהריון... נשמע טוב, ב"ה, הבעיה הייתה הגיל המתקדם של האשה. היא התקשתה לעכל זאת, בפרט לנוכח "התגייסות" הרופאים לזרוע בה חששות ופחדים, מפני הריון ולידה בגיל כזה. הבעיה הסתבכה יותר, כאשר לאחר מספר שעות הודיעו לה כי העובר במצב קשה ועליה "להפסיק" את ההריון. הם דרשו ממנה להגיע למחרת... עתה כבר הייתה מבולבלת לחלוטין. ובתחושה זו נסעה עם בעלה חזרה הבייתה. ואז בצומת בית דגן, עצר אותם טרמפיסט חבוש כובע מצחיה.. (מכיר?). לפני רדתו מהרכב הוא שלף תמונה קטנה של הרבי שליט"א מלך המשיח, רשם משהו בכתב ידו, מסר להם את התמונה ברכם בלבביות "שהקב"ה ימלא משאלות לבבכם לטובה. כל העניינים יסתדרו" ויצא. בני הזוג המשיכו בנסיעה כשהאשה מביטה חזק בתמונה: "תראה איזו תשובה קבלנו ב"השגחה פרטית", פנתה לבעלה, כשהיא מצביעה על התמונה. שמעת את הברכה? בכל אופן אני חשה כעת רגועה". לאחר שהם מגיעים לביתם האשה מתקשרת אלי (הם קרובי משפחה שלנו), ממשיכה גב' ביטון, ואשה מספרת על הטרמפיסט והברכה. ואז אני מבקשת ממנה להסתכל מה נרשם בגב התמונה. והיא מקריאה לי את הברכה שבסיומה נרשם "אלי יונה". "ואת יודעת מי זה אלי יונה? אני שואלת, "זה הצלם שבמשך שנים מצלם את הרבי שליט"א מלך המשיח והנה בהשגחה פרטית גלויה הוא הביא לך את תשובת הרבי שליט"א מלך המשיח למצבך - "הקב"ה ימלא משאלות לבבכם לטובה". וההמשך: בני הזוג לא הסכימו לעצת הרופאים, ובשעה טובה ומוצלחת נולד לאחר מספר חודשים, ב"ה, תינוק בריא ושלם. כיום "הבחור" בן 8 לאריכות ימים ושנים טובות. בזכות תמונה קטנה. באדיבות המצפים לגאולה השלמה תכף ומייד ממש

ירושלים  קדש  קודשים   חברון  מערת המכפלה    ציון רחל אימנו  ויוסף בשכם לא ניפרדו ולא יפרדו לעולםו  אתם ואנו שמע ישראל השם אלוקנו השם אחד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם וועד אלה חמדה ליבי וחוסה נא ועל תתעלם לזכויות יוצרים יש ללחוץ כא ן